תוכנית עבודה: נווה חיים

• הבטחת ביטחון אנרגטי ומים אמין ובר-קיימא לאזור פיתוח חדש.

• הפרחת שטחי מדבר והפיכתם לאדמה פורייה לחקלאות ולמחיה.

• פיתוח מוקד התיישבות עירוני וכפרי חדשני ומשגשג.

• צמצום פליטות גזי חממה והפחתת התלות בדלקים פוסיליים.

• הפגנת יכולות טכנולוגיות מתקדמות ושילובן במערכת סינרגטית.

• יצירת מקומות עבודה וקידום צמיחה כלכלית אזורית.

המתקן יכלול את הרכיבים הבאים, הפועלים בסינרגיה:

• כור גרעיני (רצוי SMR – כור מודולרי קטן)

  יספק אנרגיית בסיס אמינה ונקייה להתפלה, לרשת החשמל ולמערכות השאיבה.

• מתקן התפלת מי ים

  ייצר מים מתוקים לחקלאות, לשתייה ולתעשייה, מופעל באמצעות אנרגיה מהכור ו/או סולארית.

• סכר הידרואלקטרי ומאגר מים

  • ישמש כמתקן אגירה שאובה: אנרגיה סולארית עודפת תשמש לשאיבת מים למאגר העליון; בשעות שיא ביקוש או בהיעדר שמש, המים ישוחררו לייצור חשמל.
  • עשוי לייצר אנרגיה הידרואלקטרית גם מזרימת מי קולחין מטוהרים או עודפי התפלה, אם רלוונטי בתכנון.

• פנאלים סולאריים צפים (Floatovoltaics)

  יותקנו על מאגר המים, ייצרו חשמל נקי, יפחיתו אידוי וינצלו שטח ביעילות.

הסינרגיה המרכזית: הכור מספק אנרגיית בסיס קבועה, המערך הסולארי מספק אנרגיה בשעות היום (כולל לטעינת האגירה השאובה), והאגירה השאובה מספקת גמישות וגיבוי לרשת. המים המותפלים מאפשרים חקלאות והתיישבות, הנהנות מאנרגיה נקייה ואמינה המסופקת באופן רציף.

החזון להתיישבות חכמה, יציבה ואקולוגית במרחב מדברי מתממש דרך מודל רב-שכבתי המושתת על היררכיית יישובים תפקודית ומדורגת, השואבת השראה מן הטבע – מהנחל ועד לעיר הבירה.

• בבסיס, המרחב מוגדר על פי ערכי טבע ומסדרונות אקולוגיים, המשמשים נכס סביבתי יסוד – שמורות טבע בלתי מופרעות השומרות על האיזון האקולוגי.

• מעליהן, השכבה השנייה, מבוססת על נקודות פיתוח אקולוגיות: "חוות בודדים" המנצלות תשתיות קיימות (מים, חשמל, דרכים) תוך מינימום הפרעה. אלו משמשות גם כנקודות משיכה חווייתיות ומבוססות ביטחון סביבתי.

• השכבה השלישית היא התיישבות כפרית חקלאית – מושבים וקיבוצים המצוידים בתשתיות בסיסיות, המשלבים בין מגורים לעיבוד חקלאי מתקדם, תוך שימור הגבולות האקולוגיים.

• בפסגת המערכת ניצבת ההתיישבות העירונית – עיר בירה או עיר מטרופולין, רוויה ומתקדמת טכנולוגית, המספקת שירותים קהילתיים, חינוך, תרבות ותעסוקה, ומהווה מרכז חדשנות אזורי.

שילוב זה מקבל עומק נוסף כאשר מתכננים את מיקום 'נווה חיים', תוך התאמה למשאבי המקום:

• הקמת מתקן האנרגיה החדשני תתבסס על מיקום אופטימלי במדבר צחיח, עם גישה לחוף הים לצורך הקמת מתקן התפלה והזרמת תמלחת מבוקרת לים. טופוגרפיה מתאימה תאפשר הקמת סכר ומאגר הפרשים לאגירה שאובה, תוך ניצול יעיל של תנאי השטח.

• תכנון מרחבי מקיף יכלול הגדרת שימושי קרקע, הפרדה בטיחותית סביב רכיבים רגישים (כגון כורים), ושילוב תשתיות הולכה של מים וחשמל. סביב המתקן, יפותחו שטחי חקלאות מודרנית ואזורי מגורים ותעסוקה מתוכננים כעיר/כפר חכם וירוק, המשלבים פתרונות עירוניים מתקדמים בתחומי מים ואנרגיה.

• שיקולים סביבתיים קפדניים יהוו אבן יסוד בכל שלבי הפרויקט, החל מניהול התמלחת ועד לטיפול בהשפעות אקולוגיות של מאגר המים והסכר. תסקיר השפעה על הסביבה מקיף יבטיח שהמתקן יפעל בגישה בת-קיימא וישתלב בהרמוניה עם הסביבה.

• ממשלת ישראל: משרדי האנרגיה, הגנת הסביבה, החקלאות, הפנים, האוצר, הבינוי והשיכון, הנגב והגליל.

• גופי רגולציה: רשות החשמל, רשות המים, הוועדה לאנרגיה אטומית, ועדות התכנון והבנייה.

• גופי מימון: בנקים, משקיעים מוסדיים, קרנות השקעה פרטיות, בנקי פיתוח בינלאומיים.

• חברות טכנולוגיה: ספקי כורים גרעיניים, טכנולוגיות התפלה, פאנלים סולאריים, טורבינות הידרואלקטריות.

• הציבור: תושבי האזור העתידיים, ארגונים סביבתיים וחברתיים, הקהילה המדעית.

• מגזר חקלאי ותעשייתי: צרכני המים והאנרגיה העתידיים.

הערכת הון לשלב ההקמה (ראשוני)

הקמת מתחם בסדר גודל כזה, הכולל כור גרעיני, מתקן התפלה מסיבי, סכר ואגירה שאובה, חוות סולאריות גדולות ותשתיות נלוות, היא פרויקט-על (Mega-Project) בעלויות חסרות תקדים בקנה מידה ישראלי. הערכה גסה מאוד, התלויה במפרטים סופיים, במספר יחידות הכור, בהיקף ההתפלה, במורכבות הטופוגרפית ובשיטות ההקמה, יכולה לנוע בטווח של עשרות רבות של מיליארדי דולרים (לדוגמה, 50-100 מיליארד דולר ואף יותר).

מודל מימון משולב (Blended Finance)

• השקעה ציבורית ישירה/ערבויות מדינה: לרכיבים אסטרטגיים (כור גרעיני, תשתיות סכר ומאגר).

• מימון פרטי (הון עצמי והלוואות): לחברות טכנולוגיה ויזמים (חווה סולארית, חלקים מהתפלה).

• שותפות ציבורית-פרטית (PPP): למקטעים גדולים בפרויקט.

• קרנות השקעה ייעודיות לתשתיות ולאנרגיה ירוקה: מקומיות ובינלאומיות.

• אג"ח ירוקות (Green Bonds) ו/או אג"ח פרויקטליות.

• מענקי מחקר ופיתוח (מו"פ).

תמחור תוצרי המתקן

ייקבע באופן שיבטיח החזר השקעה סביר תוך שמירה על מחירים ברי השגה לצרכנים, ייתכן בסבסוד צולב או תמיכה ממשלתית בתקופות ראשונות.

כוח אדם מקצועי נדרש

• ניהול והנדסה: מנהלי פרויקטים, מהנדסי בניין, מכונות, חשמל, גרעיניים, כימיה, סביבה, בטיחות, לוגיסטיקה, מודדים.

• עובדים מקצועיים: רתכים, צנרים, חשמלאים, מפעילי ציוד כבד, עובדי בטון, מסגרים, אנשי מכשור ובקרה, צוללנים.

• צוותי תמיכה: מנהלה, כוח אדם, ביטחון, רפואה תעסוקתית.

חומרי גלם עיקריים

• בטון: מיליוני טונות של צמנט, חול, חצץ ומים.

• פלדה: מאות אלפי עד מיליוני טונות של פלדת זיון, קונסטרוקטיבית, סגסוגות מיוחדות.

• חומרי חפירה ומילוי: מיליוני מטרים מעוקבים של עפר וסלעים.

• צנרת: קילומטרים רבים של צנרת בקטרים שונים, מחומרים מגוונים.

• כבלים: אלפי קילומטרים של כבלי חשמל ותקשורת.

• רכיבים מורכבים: טורבינות, גנרטורים, משאבות, שנאים, ממברנות התפלה, פאנלים סולאריים, רכיבי ליבה גרעינית.

• כימיקלים: לתהליכי בנייה, טיפול במים, ועוד.

ציוד מכני והנדסי מרכזי

• ציוד עבודות עפר: מחפרים, דחפורים, מפלסות, משאיות עפר כבדות, מעמיסים.

• עגורנים: עגורני צריח, עגורנים ניידים בעלי כושר הרמה גבוה מאוד.

• מערבלי בטון נייחים וניידים, משאבות בטון.

• ציוד קידוח ופיצוץ (קונבנציונלי).

• ציוד הנחת צנרת והרכבות מכניות כבדות.

• כלי שיט וציוד ימי (להקמת מתקני יניקה/הזרמה בים).

• ציוד תובלה מיוחד לרכיבים גדולים וכבדים.

• מנהלת פרויקט לאומית (או גוף ייעודי): גוף סטטוטורי שיוקם ויהיה אמון על הובלת הפרויקט, תיאום, פיקוח ובקרה.

• חברה מפעילה (SPV - Special Purpose Vehicle): ייתכן שתוקם חברה ייעודית להקמה, תפעול ותחזוקה.

• ועדות היגוי וצוותי עבודה מקצועיים.

• שקיפות ודיווח לציבור.

• ניהול סיכונים פרואקטיבי.

• מערך פיקוח רגולטורי הדוק ועצמאי.